האימפריה האחרונה – הברזל והחרס

(10,040 מילים)

להלן המאמר השביעי בסדרת המאמרים על השטן החטא והמוות (העשירי בסדרה הכללית על ה'אין'). זהו המאמר המרכזי בסדרה ונועד לחשוף את פרצופו של השטן דרך תאור האימפריה האחרונה שהוא מקים על הארץ – אימפרית הברזל והחרס.

פרקים:

א': מה הוביל את ההסטוריה ע"פ נבואת דניאל ואילו בעיות באה האימפריה האחרונה לפתור?

ב': התנועה הפרוגרסיבית וכיצד היא בונה את האימפריה.

ג': היכרותי האישית עם האימפריה והשדים שמנהלים אותה.

ד': כיצד בכל זאת האדם המאמין על ידי זווית ראייתו הסובייקטיבית אישית תורם למלחמתו של אלוהים באימפריה?

 

פרק א': מה הוביל את ההסטוריה על פי נבואת דניאל ואילו בעיות באה האימפריה האחרונה לפתור?

אימפרית הברזל והחרס תהיה האחרונה מטעם השטן והיא ניבנת על ידיו בהדרגה לאורך אלפי שנות ההסטוריה. כיום היא כבר מוצגת, קורמת עור וגידים בעולמנו המודרני ועם כינונה באופן מלא יבואו ימי אחרית הימים. עם נפילתה והשמדתה המשיח יבוא ויכונן את מלכותו על הארץ על פי דניאל הנביא.

היום אנחנו מצויים על קו התפר, על סיפו של המהלך הסופי, ולכן חובה עלינו להבין את התהליך לעומק כדי לדעת מי מעורב? באיזו אימפריה בדיוק מדובר? מה תפקידה בתוכנית אלוהים לאחרית הימים? מה תפקידה על פי תכנית השטן ובאיזו מידה, נכון להיום, השטן מצליח בתכניותיו? האם בני האדם כאינדיבידואלים או כחברה באמת נשלטים באופן כה עמוק על ידיו, כפי שזה עולה מעיסוק ציבורי הולך וגובר בטענות ותאוריות שעניינן שליטת האליטות, הדיפ סטייט, ותכניות אפוקליפטיות שלהם לעתיד? ולבסוף, מה תפקיד המאמינים באלוהי ישראל בסיטואציה זו?

שאלות אלה עלו בי לאחר שכתבתי ופרסמתי מאמר שמסביר כיצד עולם הרוח מנהל את בני האדם, עולם שכולל מלאכים מורדים שנקראים שדים. (לקריאת המאמר פתח כאן).

לאחר שהבנתי הבנה עקרונית מיהו השטן ומיהם השדים, רציתי להמשיך ולהבין איך זה בא לידי ביטוי בעולם המוכר לנו, בהיסטוריה וכולי. לאחר ששאלתי, נראה היה ששאלותיי נענות על ידי אלוהי ישראל והמאמר שכאן מבוסס על מה שהראה לי בשילוב ועל בסיס כתבי הקודש. כך אלוהים עושה תמיד: נותן לי תובנות חדשות, אך מעגן אותן אל הכתובים.

נקודת העוגן המרכזית בכתובים לדברים ששמעתי נמצאת בספר דניאל, שם מובא פירוש שאלוהים נתן לחלום שחלם המלך הבבלי נבוכדנצר. דרך החלום אלוהים פורש את ההתפתחות ההסטוריה העתידית כפי שהיא צריכה להתרחש מתקופת דניאל ועד לאימפריה האחרונה שתביא את אחרית הימים. האימפריות יקומו בזו אחר זו, תחילה אימפרית זהב, אחר כך כסף, נחושת, ברזל, וברזל מעורב בחרס. נבואה זו היא מפתח להבנת התהליכים ההיסטוריים מאז ועד היום ומהיום לאחרית הימים.

השאלה הראשונה אם כן שנשאל בהקשר זה היא: מהו התהליך ההיסטורי שכאן מתרחש? והשניה: למה הנבואה קובעת מראש שזה חייב להתרחש כך ולא אחרת? ובכן, לגבי השאלה השניה, התהליך ההסטורי משקף את תוכנית השטן לנשל את אלוהים ממעמדו ולהחליף את מקומו. אלוהים מבין את דרך מחשבתו של השטן, מבין מה הוא מבקש לעשות ולכן הוא יכול לצפות את המהלכים ההסטורים שייזום כדי לממש את זה. אלוהים מעניק לנבוכדנצר חלום, מכשיר את דניאל לפרשו, כדי שנוכל היום (מהיום ועד אחרית הימים) להבין גם אנחנו את המהלכים שסביבנו ולאן זה מוביל בהכרח.

לגבי השאלה הראשונה על מהות התהליך: דבר ראשון שביכולתנו לראות הוא, שלא כמו היום, אימפריות בעולם העתיק היו מבוססות בעיקר על שימוש בכוח ברוטלי חסר אבחנה מצד השליט. שימוש כזה כדי לנכס למישהו כוח, עושר אגדתי והשפעה כמעט מוחלטת הוא מאפיין מובהק שמעיד על שליטת השטן (מאז הנפילה בגן עדן השטן הוא שליט הארץ ולכן כל שלטון ארצי וכל אימפריה כפופים לו כמעט בהכרח). בשלב זה אין כל כך הרבה תחכום, השטן פשוט מפתה אנשים לקבל לידיהם כוח ועושר בתנאי שישלטו מטעמו וינהלו את העניינים בהתאם לאג'נדה הבוטה, האלימה, הגלויה והחד משמעית של דיכוי שהוא מכתיב. זוהי האימפריה הראשונה שדניאל מתאר והיא משקפת לא רק את אימפרית בבל שבימי דניאל אלא רבות מאימפריות העת העתיקה. ואולם למרות הדיכוי בכוח בוטה מטעם השטן דניאל מכתיר את האימפריה הזו כאימפרית הזהב. מדוע?

כי השימוש בכוח ברוטלי ששימש את המנהיג בזמנו היא צורת שליטה כה יעילה מבחינה טכנית שהיא מאפשרת לשליט להתפנות גם לענייני רוח, לפילוסופיה ולמחשבה, למדע וכולי. נבוכדנצר, השליט הבבלי בתקופת דניאל, עסק בענייני רוח ואף עבר תהליך לימוד וחניכות מורכב מידיו של אלוהי ישראל (תיאור על כך יש בספר דניאל). בעקבות הלימוד נבוכדנצר נעדר מהממלכה במשך שנים במהלכן אך אחד לא ידע להיכן נעלם, עד שבסופו של דבר שב לארמונו. ואולם למרות ההעדרות הארוכה הוא המשיך למלוך, והדבר מדגים עד כמה מלכותו היתה בטוחה ויציבה. דוגמא ידועה נוספת לשליט של מיני אימפריה אזורית שעסק בענייני רוח היא שלמה המלך.

מלכות נבוכדנצר כונתה מלכות הזהב בגלל החכמה הרוחנית האמיתית (מטעם אלוהי ישראל) שהיתה שזורה שם למרות שהפעיל כוח ברוטלי מטעם השטן – הכוח לא היה רק דמוני אלא נועד בין השאר, פשוט למנוע כאוס ולשמור על הסדר החברתי.

מבחינת השטן היתה בצורת שליטה זו כמה חסרונות. החסרון הראשון, כפי שצויין, הוא שהמלכים נהנו מביטחון ויציבות כה גבוהים שהיתה להם אפשרות ופנאי לעסוק ברוח וכך לקבל חכמה גם מאלוהי ישראל (לא רק ממנו אבל גם). שנית, שליטה בכוח היא שליטה למראית עין ואיננה בסופו של דבר שליטה אמיתית. כל עריץ, גם זוטר, יודע זאת, שאם יצליח בנוסף לכוח לזכות באהבה והערכה, רק אז שליטתו בנתיניו שלמה. והרי על ידי הפעלת כוח גלוי, בוטה, וחסר הבחנה השליט הקדום היה שקוף מדי לאדם שעיניו בראשו. אדם כזה, למרות שלא ימרוד בגלל מנגנון השליטה האפקטיבי, עדיין, עמוק בליבו יודע ומסווג את השליט הרודן כלא צודק, מושחת, נהנתן, אגואיסט וכולי, ואז נצחון השטן איננו מלא.

בעיה שלישית שעולה בשיטת שליטה זו היא שכוח הוא דבר יחסי. ברגע אחד לשליט א' יש כוח ולאחריו עולה שליט אחר שקורא עליו תיגר ועשוי לנצח אותו. כאשר השליטים והאימפריות מתחלפים באופן כזה, מלכות השטן על הארץ לא יציבה וממלכתו מפולגת.

לשטן אם כן היה צורך לשנות ולשכלל את שיטת הממשל הקדומה כדי לענות על הבעיות שתוארו והוא עשה זאת בכמה אופנים. קודם כל, לאורך אלפי שנות ההסטוריה הוא הלך וסיבך את יכולת השליטה בממלכה או באימפריה כך שלשליטים אין את השלום הפנימי הדרוש כדי לעסוק בענייני רוח והם הלכו ואיבדו את החכמה שהיא הזהב שדניאל תאר. בהתאם לכך החומרים בדמות שנבוכדנצר רואה נעשים פחותים, מזהב לכסף לנחושת לברזל, לחרס.

הברזל סימל את האימפריה הרומית אשר התרחקה ביותר מהעולם הרוחני והחכמה שהוא עשוי להקנות (ברזל בניגוד לזהב הוא זול אך חד בהרבה, קשה ופוצע. אלוהים אסר לדוגמא לבנות את בית המקדש עם כלי ברזל כדי לא לטמאו). ואולם יחד עם התככים והתסבוכות השלטוניות האינסופיות שגרמו לשליטי רומא לאבד את השלום הפנימי שיכול היה לאפשר עומק רוחני, האימפריה הרומית המשיכה לדבוק בשיטת השליטה בכוח ללא הבחנה ולכן היתה חזקה כברזל. יש לציין כי בהמשך השטן הלך וסיבך את חייהם לא רק של השליטים אלא של כלל הפרטים בחברה כדי שלאף אחד לא יהיה פנאי לעסוק ברוח, ואת המגמה הזו רואים עד היום.

את דרך הפעולה הזו אפשר לראות לא רק בקו ההסטורי שעובר מממלכת בבל הקדומה דרך פרס יוון ורומי עד היום, אלא גם באזורי שליטה אחרים בעולם ומה קרה שם לאורך ההסטוריה. באימפריה ההינדית למשל היה בתחילת הדרך עומק רוחני, אך בהמשך הלכה ושקעה בבורות. כך היה גם באימפריה הפרעונית, באימפריות שקמו במסופוטמיה (שומר ואכד), באימפריה הסינית, ובאימפריות שקמו בזמנו בדרום ובצפון אמריקה. בכל אלה היתה חכמה שמקורה רוחני בתחילת דרכן (אם כי לרוב לא ישירות מאת אלוהי ישראל), אך בהמשך החכמה הלכה ונשחקה והתחלפה בכוח דיקטטורי טיפש בלבד.

הדבר הזה פתר את הבעיה הראשונה שציינו ואולם לא את השניה והשלישית. לגבי הבעיה השלישית – שאומרת כי כדי לנצח צריך ערך מוסף כלשהו שיגרום לבני אדם גם לאהוב את השליט ולא רק לירוא מפניו – כבר בימי קדם השטן החל לפתח דרך פעולה נוספת שתשתלב עם הראשונה, ושם כבר מדובר על פילוסופיה, אידאולוגיה, תאולוגיה, אמונה כלשהי, שבשמם שולט השליט. אלה מהווים את הערך מוסף הנחוץ ואולם עליו להיות ייחודי, כלומר לבוא מטעם השטן ולא מאלוהים. הפילוסופיה והתאולוגיה שהחלו אם כן להתפתח מטעם השטן עוד בימי קדם נקראים היום: תורות המזרח. זוהי תורה מעין ייחודית לשטן ולעומתה הערך המוסף שנבוכדנצר או שלמה קיבלו ניתן להם מאלוהי ישראל ולכן הקרדיט ניתן לו ולא לשטן.

בדרך הכביכול 'רוחנית מקורית' זו שהשטן סלל, דבר ראשון שניתן לראות הוא כי מעבר לרעיונות יש שם מרכיב היפנוטי חזק, איזה קסם שפועל באופן רגשי אינטואיטיבי ולאו דווקא שכלי והגיוני. בנוסף למוקד המשיכה הרגשי היפנוטי יש שם גם עיוות של העובדות ושקרים ביחד עם גרעין של אמת. האמת היא מקור המשיכה החזק ביותר, המקור להתלהבות הרגשית, האקסטטית לעיתים קרובות (כי לאור ולאמת יש כוח עצום). כלומר, מעבר להפעלת הכוח העיוור שזה ממאפייניו של החושך והכאוס, השטן היה זקוק למרכיב מתחום האמת והאור על מנת ליצור משיכה היפנוטית שתוביל את המהופנט לעבר העיוות.

יש להתעכב רגע על כך כדי להבין את משמעות היות השטן זקוק לערך מוסף מעבר לחושך ולכאוס (כחלק מהחושך והכאוס אני כולל גם את הפיתויים השונים שמפעיל השטן כמו פריקת יצרים בלי חשבון, או התעשרות מהירה ולא ישרה, כי הכניעה לפיתויים הללו מובילה לחושך וכאוס). המשמעות היא שחושך וכאוס אינם מספיקים לקיים מלכות, ואי אפשר לבסס קיום, חיים, חברה, רק על כך. חושך וכאוס שייכים לממלכת ה'אין' שהיא הממלכה שעליה מתבסס השטן, אך הערך המוסף נלקח במקורו מממלכת ה'יש' שהיא הממלכה עליה מתבסס אלוהי ישראל. לכן, כאשר השטן עצמו מגיע למסקנה הבלתי נמנעת שה'אין' איננו מספיק כדי לקיים ממלכה וכי עליו להשתמש במשהו מתוך ה'יש', הוא למעשה מודה בכישלונו ובחוסר ההיתכנות של דרכו.

זהו דבר מרחיק לכת והשטן, כדי לתרץ זאת וכדי להראות כאילו יש פה משהו ייחודי מקורי שלו, ערבב את האמיתות שלקח מממלכת האור עם עקרונות חושך כך שיהפכו לייצור היברידי מסוג אחר. השטן מבין שעליו להצטייר גם כצודק ולא רק כאדון ההרס והמוות, יש לו צורך להתקשט בצדק כדי שיאהבו אותו ולא רק יפחדו מפניו, למרות שצדק ואהבה אינם דברים השייכים לממלכתו.

השטן כמובן טוען בתגובה לטענות אלה שגם אלוהים משלב בין ה'יש' וה'אין' וגם את המלכות שלו אי אפשר לקיים רק על בסיס ה'יש' בלבד – וזו טענה נכונה. 'אני רק משלב את הניגודים באופן אחר ומשנה את הסדר ההיררכי' אומר השטן. על ידי כך הוא מנסה לסתור את טענת אלוהים שדרכו היא הדרך האחת האפשרית. אם השטן יוכיח וידגים בהצלחה שניתן להפעיל מלכות שמבוססת על סדר היררכי שונה, אזי יוכח שאלוהים טועה ומטעה והוא יאבד את מעמדו.

כאמור, חלק מהמרכיבים בתורת השטן אינם שונים אלא הסדר שלהם, דרך ההצגה, המטרה והייעוד שלהם שונה. השוני העיקרי הוא שימת עיקרון ה'אין' מעל לעיקרון ה'יש', בעוד אלוהים שם את ה'יש' מעל ל'אין'. שימת ה'אין' מעל ה'יש' בהיררכיה יכול גם להצדיק את השימוש במרכיבים אשר אינם ממלכת האור, מרכיבים כשקר רצח ניצול אי צדק וכדומה. שימוש במרכיבים אלה לצד המרכיבים שנגנבו מהאור נעשה בהסתר. בגלוי, ממלכת השטן מתקשטת בערכים שלוקחו מה'יש'.

ובכן, דרך יחודית זו של הצגת היררכית הניגודים היא התורה שהשטן שיכלל לאורך ההסטוריה ונראה שבעידן המודרני הגיעה לצורתה האחרונה, המורכבת והמשוכללת ביותר. על בסיס תורה זו השטן מקים את הממלכה/האימפריה החדשה (והאחרונה) שתיאר דניאל הנביא, ממלכה שבה ברזל וחרס מעורבבים זה בזה. רבים מציינים שיש רק ארבע ממלכות, ושאנחנו עדיין תחת מלכות רומא כאשר הגילגול האחרון של רומא הוא ממלכת הברזל והחרס. טענה זו היא טענה נכונה אך לי נוח כאן להתייחס לברזל והחרס כממלכה נפרדת, פשוט כי המאפיינים שלה שונים במובנים רבים וכדי להדגיש את מה שעולה וקורם עור וגידים לעינינו כיום. הברזל מסמל את העריצות הבוטה חסרת הלב משכבר הימים שכוללת ניצול שקר ורצח (מרכיבי החושך או ה'אין'), והחרס מסמל את הצורך להכניס לשם את הערך המוסף ה'ערכי' כביכול.

ואולם כחרס הערך המוסף כאן חסר ערך, ולכן החיבור בין ה'יש' וה'אין' אצל השטן, בניגוד לחיבור אצל אלוהי ישראל, איננו אמיתי כי אין זה חיבור שלם הרמוני של שני הגורמים לכדי דבר מאוחד, אלא ניצול האחד לטובת השני. החיבור שאלוהים עושה הוא איחוד\חיבור שלם ולכן פתרון שלם לאתגר שמציבים הניגודים. זהו חיבור באהבה ולטובת שני הצדדים, והוא יוצר גוף מאוחד – הוא אמנם מאוחד אך לא מבטל את שונות וייחודיות איבריו. זאת בשונה מהערבוב שיוצר השטן שהוא עירוב של מין שבאינו מינו – כלומר ערוב מרכיבים שלא מתחברים כפי שחרס לא מתרכב עם ברזל אלא רק מתערבב בו. תערובת זו מחלישה את המבנה ולא מחזקת אותו, דבר שיגרום לו לקרוס.

כיום אנחנו כבר חיים תחת שלטון אימפרית הברזל והחרס. זה עדיין לא אחרית הימים שהם שבע השנים האחרונות לפי דניאל הנביא, ואולם מלכות זו – שתבוא לידי ביטוי בצורה מאוד ברורה (ובוטה) בשבע השנים האחרונות לפני בוא המשיח – כבר קרמה עור וגידים ומנהלת כיום את העולם. מרכז הכוח והשליטה שלה נמצא במערב, והשליטה כאן מצד אחד היא על ידי כוח ברוטלי, לא שוויוני, לא צודק, שמוענק למיעוט פריווילגי ששולט בכל נקודות המפתח, ומצד שני על ידי אידאולוגיה (דת) שלטת. זוהי הדת הפרוגרסיבית חילונית מערבית שהשתלטה על העולם (והיא מבוססת במידה רבה על תורות המזרח שהוכנו לצורך זה על ידי השטן עוד בימי קדם).

נקודות המפתח ומרכזי הכוח והשליטה של האימפריה החדשה הם מערכת המשפט, מערכת החינוך, מערכת הבריאות, התקשורת, העיתונות, הצבא, האינטרנט, התאגידים הגדולים ששולטים בייצור ובסחר, הבנקים, המפלגות הפוליטיות, האקדמיה, מכוני המחקר והפרמה, עולם הבידור והאמנות, המוזיקה ותעשיית הסרטים.

יחד עם הפעלת כוח ברוטלי כאיומים, שוחד, שליטה כלכלית, ריכוזיות הכוח באופן מושחת ולא צודק, עידוד התמכרויות, החדרת רעלים, שטיפת מוח, הנדסת תודעה ועוד, האימפריה החדשה, כפי שציינו, משתמשת גם בערך מוסף אידאולוגי\אמוני הכולל: ערכי שיוויון ודמוקרטיה, חופש הפרט, הומניזם, סוציאליזם, גלובליזם, פמיניזם, זכויות להט"ב, חופש מדת, אנטי לאומנות ואנטי משפחה, איכות הסביבה וערכים נוספים שמקודמים על ידי התנועה העולמית הפרוגרסיבית ומוכרים לנו היטב.

שים לב, שכל הגופים שהזכרתי המרכזים בידם כוח עצום מפעילים אותו באופן ברוטלי כאשר הצדק האמת או חירות הפרט אינם עומדים לנגד עיניהם, ברטוריקה שלהם, הכוח הברוטלי מוצנע ועטוף במילים גבוהות שמדגישות את הערכים שציינתי, ואומרות שכל כוח ושליטה שהאימפריה מרכזת הוא רק למען השלום השוויון החירות וכולי. שליטה זו באמצעות ערכים כביכול, מאפשרת לגופים הללו לשלוט ללא הפרעה, כי ה'ערכים' שציינו (הלקוחים רובם ממלכת ה'יש' או ה'אור'), מושרשים עמוק בתודעת בני האדם, אשר משוכנעים שאלה הערכים הנכונים, כך שבדרך כלל לא צריך אפילו להפעיל כוח. כי כל אחד מהגופים שבשירות המדינה או החברה לא יסתכן לסתור משהו מהערכים שהציבור מאמין בהם בצדק אך בלי לבדוק מי משתמש בהם באופן מעוות.

יוצא מכך שכולם מדברים בקול אחד ובכך השטן פותר גם את בעיית פיצול הכוח שהזכרנו וגם את הצורך שהשלטון יהיה אהוב על העם. אמנם גם כיום, השליטים עצמם אינם אהובים במיוחד, ואולם השטן לא זקוק שהעם יאהב את שליטיו האנושיים אלא שיאהב אותו, וכאשר אחוז כמעט מוחלט של האוכלוסיה מאמינה באג'נדת ה'שלום' וה'שוויון' המעוותים שהשטן מכר – עד כדי כך שאחוז גבוה מאותם מאמינים ממש מאוהב ברעיונות הללו ומוכן להילחם בעבורן – אזי השטן זוכה להכרה שחשק. התנועה הפרוגרסיבית אם כן היא דת לכל דבר ועניין, ואהבת ההמון את הדת הזו והתמסרות לה היא למעשה אהבה לשטן ועבודה זרה.

ואולם פתרון הבעיה השנייה והשלישית יוצרת סתירה לפתרון הבעיה הראשונה. זוהי אחת החולשות של התורה, כי עם השוויון ההומניזם וכולי, מגיע גם שגשוג כלכלי ופריצות דרך טכנולוגיות ולאנשים יש פנאי לעסוק ברוח. זה יוצר סתירה לצורך שהזכרנו שבני אדם יהיו טרודים ומסובכים כך שלא יעסקו ברוח (ויישארו בורים). פתרון השטן לסתירה הוא כי בני אדם יעסקו ברוח אבל ברוחניות שלו, והרוחניות שלו בנויה כך שהיא אמנם רוחנית מצד אחד אבל מטמטמת מצד שני. והרי אין הגיון מאחורי האידאולוגיה שלו ומקור המשיכה הוא רגשי אינטואיטיבי ולא מחשבה עקבית הגיונית.

את הרגשות האלה השטן מאציל באופן היפנוטי וההיפנוזה הזו היא אדירה בעוצמתה. זה מואצל בפועל על ידי שטיפת מוח והינדוס התודעה מגיל צעיר על ידי כל מוקדי הכוח שהזכרתי, אך מואצל גם ישירות, מתודעת הישות הנקראת שטן ישירות למוחם של בני האדם (זאת באופן דומה למה שאנחנו מכירים כהשפעה טלפטית או היפנוטית שגם בני אדם מסויימים מסוגלים לבצע על זולתם).

בשל השפעות אלה ניתן לראות כי האנשים היותר מוכשרים, מלומדים, רגישים, רוחניים, אידאולוגיים, הם שנופלים עמוק יותר לדת הפרוגרסבית והסיבה העיקרית לנפילה היא גאווה. על ידי התבוננות באנשים אלה נוכל להבין כיצד האימפריה החדשה עובדת, שכן יש בהם שילוב מוזר ולא הגיוני של אינטלגנציה, כישרון, רגישות, יחד עם תפישת עולם חסרת הגיון. בעקבות כך התנהגות ה'אליטות' כל כך צבועה וחסרת מודעות עצמית שקל לאדם שעיניו בראשו לראות את העיוות (וזו חולשה נוספת של אמפריית הברזל והחרס). ואולם זה יוצר בעבור השטן את האידיוטים השימושיים המושלמים שהוא צריך, שם הבורות החולשות הפחדים והכאוטיות המבולבלת מנטרלים כל אפשרות לחשיבה בהירה ועצמאית. הבעיה המיוחדת של אנשים אלה היא שהם חכמים, נאורים, מתקדמים, מוכשרים בעיני עצמם (הם באמת כאלה, אך רק בחלקים מאוד מסויימים של אישיותם) ולכן כמעט בלתי אפשרי אפילו לנסות לפקוח את עיניהם.

בעיה נוספת שיש לחסידי ה'פרוגרס' (שזה כמעט כל העולם) היא שהאמונות שלהם מבוססות על אותו דבר רגשי שתואר ואולם הדבר הרגשי הזה סותר את המציאות וסותר את ההגיון. הם לא רואים את הסתירות בגלל ההיפנוזה שתוארה ובגלל שלא לימדו את עצמם לחשוב בהגיון בלתי משוחד, ואולם כאשר הם נתקלים ללא הרף במציאות שסותרת את אמונתם אזי האישיות שלהם (שכמו כל אישיות חייבת קשר בריא לקרקע המציאות) הולכת ומתפוררת ואנשים אלה, באחוזים מבהילים, הולכים ומאבדים את שפיות דעתם, מאבדים כל קשר לעצמם או לכל דבר ממשי, שפוי, הגיוני.

תאור זה נכון בעיקר לגבי תרבות המערב ה'חילוני' פרוגרסיבי (המילה חילוני כאן בגרשיים משום שהפרוגרסביות היא לגמרי דת). לגבי האזורים במזרח הרחוק שם עוסקים בתורות המזרח (תורות המזרח המקוריות, לא הניו איידג' המערבי שתואם לתנועה הפרוגרסיבית) ולגבי המקומות שבהם מקובל האיסלאם. דעתם של אנשים אלה משובשת כמו כן כי בתורות שלהם הערך המוסף הרבה יותר רחוק מערכי האור, אלה מראש ערכים של חושך, ואולם הם לא מתנגשים באופן כל כך אלים עם המציאות היומיומית וההגיון הישר, ולכן ניתן לומר שבמזרח שפיות הדעת היא יותר בנמצא. שפיות דעת בסיסית כן, התנהגות שפויה, לא.

במערב השטן הסתכן כשהנחיל ערכים סותרים לטבע מלכותו ושמקורם הברור בממלכת האור – הוא אמנם עיוות את הערכים כדי שייצרו ניגוד בינם לבין המציאות וההגיון וכך האנשים יאבדו את שפיות דעתם ויאבדו לחלוטין את היכולת לראות, אבל הסיכון שמישהו בכל זאת יתפקח, יראה את ערכי האור ששם, יבין מה מקורם, ישאל מי עיוות אותם וכולי, עדיין קיים. לצד הסיכון שלקח יש לשטן כאן גם יתרון, כי בשל הקירבה לאמת כוח המשיכה ההיפנוטי חזק מכל מה שהיה בעבר וכך התנועה הפרוגרסיבית הופכת לאימפריה המובילה שתאחד ותנהיג את הכל.

לגבי המאמינים האותודוקסים ביהדות או בנצרות, שוב, כמו לגבי האסלאם ותורות המזרח, גם כאן אין בעיה גדולה מבחינת השטן כי היהדות והנצרות היום על כל הכתות שבתוכן ללא יוצא מן הכלל, עוותו במשך הדורות עד כדי כך שאין שם מקום לרוח אלוהים האמיתית להיות. קל לשטן להציג את העיוותים הרבים שבנצרות וביהדות העכשוויים וכך להגחיך אותם מול כל העולם.

כאמור, התרבות המערבית 'חילונית' פרוגרסיבית יועדה על ידי השטן להיות מנהיגת העולם כולו, והמגמה היא לפורר ולבטל בהדרגה גם את היהדות, הנצרות, האסלאם ותורות המזרח הקלאסיות, לבטל את העמים והלאומים ולאחד את כל האנושות תחת רעיונות התנועה הזו. רעיונות התנועה יכולים להתפרש כאיזשהו סוג של יהדות או נצרות. כמו כן הן יכולות להתפרש כאיזשהו סוג של אסלאם או תורות מזרח. מחוללי המהפכה הפרוגרסיבית ידגישו את העיוותים שבכל הדתות הללו, עיוותים שלמעשה השטן יצר, אבל יציגו זאת ככשלים בסיסיים בתורות עצמן שדורשים רפורמה (את הרפורמה הפרוגרסיבית) וכך ימשכו את כל התנועות הזרמים והדתות פנימה לאימפרית הברזל והחרס.

פרק ב': התנועה הפרוגרסיבית וכיצד היא בונה את האימפריה

בכל זאת, למרות מה שתואר, יש בכל הדורות מיעוט אנשים שעוסקים בתורת אלוהים האמיתית ומחוברים לרוח אלוהים האמיתית (אלה תמיד היו ותמיד יתקיימו למרות מאמצי השטן הבלתי נלאים להעלימם). אנשים אלה מכירים הכרות אישית ובלתי אמצעית, את אלוהי ישראל החי – לא זה שכתוב בספרים, גם לא בכתבי הקודש שאומרים אמת אך אין בכוחם, בכוח המילים, להציג אלוהים חי. הם אוהבים רק אותו ומעוניינים רק בדרכו, הם יודעים לזהות את תורת השטן ויודעים להסביר מדוע תורת השטן שקרית ולא תיתכן ומדוע רק תורת אלוהים תיתכן.

שים לב, שעל מנת לדעת דבר באמת עליך להיות מסוגל להסביר למה הדבר הזה נכון והדבר האחר איננו. רק להגיד, כי זה נכון משום שאלוהים אמר, לא מספיק. זה לא מספיק כי בלי הבנה מעמיקה, וכשהחוויה היא רגשית בעיקרה, מישהו בעל כושר שכנוע קסם אישי ויכולת היפנוטית יכול לשכנע אותך לעבוד אלוהים אחר שנראה דומה לראשון אבל מביא בדרכי מרמה תורה שונה בתכלית (אלוהים דרך נביאיו אומר שכך יוטעו רבים). כאשר מכירים אלוהים חי ולא רק אותיות מתות על נייר אין סכנה כזו, כי רק האלוהים החי יכול להעניק לאדם הבנה הגיונית ברורה שמעל להיפנוזת השטן. השטן חזק בהרבה מכל אדם וההיפנוזה שלו משתקת ואולם ההגיון הישר והקר הוא התרופה.

יש אם כן צורך בהבנה שלמה יותר של ערכי השטן ומדוע הם שקריים, להבין את ערכי אלוהים ומדוע הם אמיתיים. את ההבנה הזו כאמור מקבלים ישירות מאלוהים, אך יש גם צורך לקבע זאת בהגיון שניתן להסביר במילים, ללא סתירות וחורים. ההבנות שאלוהים נותן אינן בדרך כלל תוצאה של התגלות בלבד שתשפיע על האדם ותסחוף אותו לכיוון מסויים. ההתגלות הפאסיבית היא השלב הראשון, לאחר מכן המאמין זקוק ליכולת להתגבר על הערפל המחשבתי, לחשוב בהגיון אקטיבי, ולראות את הדברים בעצמו (כאשר רוח אלוהים מדריכה ותומכת ברקע). אנסה לעקוב כאן אחר ההגיון הזה ולבחון אותו באופן בלתי משוחד, ואז אשאל: האם תורת השטן באמת שקרית? במה היא שקרית? כיצד אלוהי ישראל פותר בעיות שבתורת השטן אינן פתורות?

אני מעיד כאן על שאלות ששאלתי ותשובות שאלוהים נתן לי והתקבלו על דעתי לאחר בדיקה באותו הגיון, ואולם כאמור, את התשובות כל אחד צריך לקבל בעצמו, צריך לשאול את אלוהים מה הוא אומר, את השטן מה אומר, לבחון! לנתח! ואז להכריע.

ובכן, כבר שמנו לב שהערכים שהשטן כביכול צירף לאימפריה שלו אינם ערכים חדשים והם אינם שלו. אין שם דבר מקורי, אלא שההוגה הגאון של הרעיונות המהפכניים הוא אלוהי ישראל, שגם שלח את ישוע המשיח לפני כאלפיים שנה ללמד את תורתו שבזמנו נשמעה לכולם מוזרה.

ישוע הוא זה שדיבר לראשונה על כך שהחזק אינו בהכרח הצודק, שאהבה היא הדבר הקובע ואהבה לא קונים בכוח, הוא זה שהתייחס באופן שוויוני לנשים (לתדהמת כולם מסביב), הוא זה שאמר שכל בני האדם שווים לפני אלוהים – העבדים ואדוניהם, היהודי והגוי, הוא זה שנטע בבני האדם את ערכי המוסר – עשרת הדברות – עוד בימי משה, הוא שדיבר במקור על הגנת הטבע והסביבה, יחס הוגן גם לבעלי החיים ועוד.

כל המרכיבים האלה הרי הם אלה המשמשים את התורה הפרוגרסיבית והם שאולים (למעשה גנובים) מתורת ישוע ומתורת משה. השטן רק הלחים אותם באופן מלאכותי לתורת הכאוס והחושך שלו. תורת הכאוס והחושך בצורתה הטהורה באה לידי ביטוי באופן מובהק בתורות המזרח המקוריות שם המאמין מצווה להפסיק להבדיל בין טוב לרע, בין חושך לאור – דהיינו עליו ליצור לעצמו כאוס ערכי מוחלט, וכמו כן להשתיק את ההכרה שלו, את השיפוטיות וההגיון, עד שלא עולה בה כל גל חשיבה והיא מתמזגת עם האין הגדול – כלומר הוא מצווה להתחבר באופן מלא ל'אין' שהוא כאוס וחושך. כיום, השטן לקח תשתית זו של תורות המזרח שהכין מראש, עירבב אותה עם ערכים מתורת ישוע, כאשר הוא מוציא מתוכם ומהקשרם כל התייחסות לאלוהים, כלומר מבטל את קיומו ואת העובדה שבמקור הוא זה שלימד אותם והם קיימים בזכותו.

התורה הפרוגרסיבית היא בגדול תורת ישוע מנצרת כאשר היא מעוקרת מכל זיקה לאלוהים ומולחמת באופן מלאכותי לתורת השטן הקלאסית שמקורה בתורות המזרח שם ה'אין' הוא המלך. שם אחידות חסרת ייחוד שאין בה עמים, דתות, מיגדר, משפחה. אין הבדל בין אדם לבהמה, בין אמת לשקר, לכל אחד האמת שלו והכל לגיטימי. אין בעצם דבר מלבד הכלום הגדול. אז מתעוררת בבני האדם המודרניים, באופן היפנוטי רוחני על טבעי, מין יראת קודש לא קדושה, התאהבות עקשנית באותו שעטנז.

את שורשי ההתאהבות הזו ניתן לראות עוד בימי קדם, עת בני אדם בכל רחבי הגלובוס עבדו אלילים באותה התעלות נפש (כמו זו שניתן למצוא אצל חסידי הפרוגרס) שלוותה, אז כהיום, בפריקה ופריצה של כל הגבולות המוסריים. כבר אז, החיבור לכאוס נתפס כ'חופש'. אחר כך רואים את ההתאהבות הזו ביוון וברומי הקדומים, דרך הסגידה לאדם, לאסטתיקה, לחכמת האדם דרך פילוסופיה ומדע – סגידה לנברא במקום לבורא. עד שלבסוף הגיעה תורן של המהפכות המודרניות יותר, המהפכה התעשייתית, המהפכה הצרפתית (זכויות אדם, חופש מדת), המהפכה הפמיניסטית, המהפכה המדעית וכיוצא באלה מהפיכות, שהובילו בסופו של דבר למהפכת ההיפיס בשנות השישים והשבעים שהביאה את האקסטזה הדתית המאוהבת של מלכות הברזל והחרס לשיא.

הקסם ההיפנוטי של תנועת ההיפיס שבעקבותיה הניו איידג' (כל אלה הם חלק מאימפרית הברזל והחרס) הוא דבר שיש שוב להתעכב ולבחון. את עוצמת הקסם ההיפנוטי הזה שסחף בשנות השבעים וסוחף את האנושות כולה גם היום, אפשר לראות באופן מודגש באמנות המערבית המודרנית, בעיקר במוזיקה ובתעשיית הסרטים. קשה כיום למצוא אדם ברחבי העולם שלא מושפע עמוקות משני אלה. בנוסף, המתירנות המינית המודרנית – תעשיית הפורנו, תרבות הלבוש וכולי – משפיעים עוד מימד פסיכולוגי מהפנט שעובד על בני האדם במישור האינסטיקטיבי יצרי בסיסי. לאלה נוספים תרבות צריכת הסמים הכוללת תרופות הרגעה או פסיכיאטריות שונות, סמים קלים וכבדים, ואלכוהול; נוספים, תעשיית המזון המודרנית שעמוסה פיתויים ממכרים (ורעלים). וכך, אין כמעט אדם על הגלובוס של מושפע עמוקות מכל אלה.

לצד אלה הזכרנו את התרבות המוסלמית שמהווה מאין אופוזיציה או איום על התרבות המערבית פרוגרסיבית. אפוזיציה זו כוללת כיום גם את סין הקומוניסטית והלוויינים שלה, רוסיה והלוויינים שלה. תפקיד חברות אלה שכביכול מתנגדות למערב הוא ליצור אוייב חיצוני, אנטיתזה לפרוגרס המערבי, וזאת משום שלאוייב חיצוני יש תמיד כוח רב באיחוד השורות, בחיזוק הלהט הדתי אידאולוגי וביכולת השליטים להחיל 'תקנות חירום' שיגבילו את חרויות הפרט בכל רגע שיראו לנכון. בנוסף, אופוזיציה זו מסיטה את תשומת הלב מהאופוזיציה והאלטרנטיבה האמיתית והיא תורת אלוהי ישראל (לא היהדות הרבנית אשר כמו הנצרות והאסלאם, איננה מהווה באמת אופוזיציה).

האדם שעיניו בראשו יכול לראות שהאופוזיצית האסלאם ביחד עם המדינות הטוטליטריות הבלתי מזדהות הם אלטרנטיבה נחותה לתרבות המערב השלטת. החברות האלה נגועות בחוסר הגיון עמוק בדרך שבה הן מנוהלות, בחוסר הצדק, בחוסר יכולתן לספק לאזרחיהן לא רק רווחה חומרית, אלא גם עומק תרבותי, כוחות יצירה, אמנות מתחדשת, מדע מקורי. לא רק העתקה של הדפוסים העתיקים, או המערביים. הן אינן מסוגלות לספק חופש מידע, רמת שרותים סבירה או שוויונית, מערכת סוציאלית מתפקדת, מערכות אכיפת חוק ומשפט הוגנים וכולי.

לכן כל המערך הזה (של אופוזיציה לתנועה הפרוגרסיבית) הוא הטעיה מתוחכמת של השטן, כי למרות שאלה מהווים כוח חזק מבחינה מספרית צבאית וכלכלית – מספיק חזק על מנת ליצור איום משמעותי שיגרום למערב לפחד – עדיין, המערכת בנויה כך שהאדם המפותח מהממוצע, המלומד, הרגיש, ה'נאור', ה'מתקדם' ו'בעלי הערכים', יראה בבירור שדרכי המערב טובות ונכונות יותר מאותן חברות טוטליטריות ומסורתיות. כך יגדל ויואדר קרנה של תרבות המערב הפרוגרסיבית.

המערכת בנויה כך שכל אדם בכל מקום בעולם יראה גם מצד החיוב וגם מצד השלילה את יתרון אימפרית הברזל והחרס. במערב, מי שלא מספיק התאהב בה, בכל זאת ירצה לדבוק בה בגלל הפחד מהאסלם, מסין, מרוסיה ולוויניהם. ובמזרח, מי שלא מספיק התאהב ביתרונותיה הטכנולוגיים, ב'חופש' שהיא מציעה, השפע וכולי, יבין זאת בדרך השלילה, כאשר יראה את הדיכוי והמערכות שקורסות אצלו במדינה.

כשקוראים את הביוגרפיה של לנין או סטלין ורואים את המליונים הרבים שנרצחו בשל האדאולוגיה המרקסיסטית, כשמסתכלים על האידאולוגיה של ארגונים כמו דאעש ורואים את מעשיהם, אפשר לחשוב ששם ליבה של אידאולוגית השטן, אך לא כן הוא. כאמור כל אלה נוצרו כהטעיה, כאנטי תזה שנועדה בסופו של דבר למשוך את כל העולם לאימפרית הברזל והחרס גם בגלל הפחד.

חובה פה להזהיר ולסייג כי אמפריית הברזל והחרס מתנהלת באופן עוד יותר מתוחכם מאשר ליצור למשל אופוזיציה מדומה. במערב, גם בתוך הפרוגרס, בתוך ארופה ישראל וארה"ב, כמו גם במדינות רבות נוספות בכל רחבי הגלובוס, מתקיים מאבק מתוקשר בין מה שמכונה ימין לבין שמאל. הצד השמאלי יטען שהדרך הנכונה היא להיות סובלני לאחר ולא להתחפר בתוך השוני התרבותי, הדתי המגדרי וכולי. הצד הימני יטען שהזהות הלאומית, המגדרית הדתית וכולי היא חשובה וכי אין להיות סובלני כלפי מי שמטרתו להחריב את התרבות שלך. המאבק הזה שכולם עסוקים בו הוא שוב הטעיה וזריית חול בעיניים, שכן בוויכוח הזה שני הצדדים צודקים והשאלה המהותית כאן היא אחרת בכלל.

מה שקורה כתוצאה מוויכוח זה הוא שהרוב המכריע של בני האדם מימין או משמאל שם לנגד עיניו את השאלה איזו אג'נדה תביא שלום וביטחון. זה מה ששמים במוקד, ועל ידי כך השטן גורם לכך שהדיון יהיה ממוקד בוויכוח העקר וממקד את תקוות העולם באותו שלום וביטחון. ואולם השאלה שיש לשאול היא למי מהצדדים בני האדם נותנים לגיטימציה למשול?

מה שיקרה בסופו של דבר הוא שיקום מנהיג שינהיג סובלנות ביחד עם תקיפות אכזרית בלתי מתפשרת כלפי מי שמאיים על אותה סובלנות. אז כולם יהיו מרוצים. כל החששות שהיום עסוקים בהם יתגלו כחששות שוא שכן הנוצרים יוכלו לקיים את הנצרות, המוסלמים לקיים את האסלאם, הטבעונים להיות טבעונים והטרנסג'נדרים להיות כאלה. יושלט סדר שנראה כלפי חוץ כצודק. ואם מוסלמים לדוגמא ירצו להשליט את עצמם על נוצרים הם יענשו בחומרה ואם נוצרים ירצו מטרנסג'נדרים להיות כמותם הם יענשו באותו אופן. ואולם מתחת לפני השטח התעמולה למען רב תרבותיות ומחיקת הזהויות תימשך. אמנם בשלב הראשון אף אחד לא יענש אם עדיין יקיים דת או תרבות מקומית כלשהי, רק יסתכלו עליו בסלחנות מתנשאת כאילו הוא עדיין לא הבין את ה'אמת'. ואולם טבעת השליטה תתהדק בהדרגה כשכל הזמן תהיה לה 'הצדקה', כי הינה, ההנהגה העולמית שתקום השיגה בפועל שלום ובטחון ולכן יש להישמע לה.

מה כולם יתעלמו ממנו, וזו התכנית האמיתית שמאחורי אמפריית הברזל והחרס, היא מהשאלה האמיתית: האם אלוהים צודק ורק הליכה אחריו ויישום דרכו יתכנו ויביאו חיים, או שהדרך של השטן תיתכן ואז אין לאלוהים מקום? מי שיעלה את השאלה הזו יראה שכל סובלנות השטן מתפוגגת. נוצרים ויהודים אולי יוכלו לקיים את הטקסים והמנהגים שלהם, המערכות הדתיות המוכרות ימשיכו כרגיל ואולם אם יקום מישהו שירצה באמת ללכת אחרי אלוהים ולא אחרי רבנים וכמרים שכלל לא מפריעים לאימפריה החדשה, לפתע פתאום יירדף בטענה שתתקבל על דעת האנשים, כי מדובר באדם או בקבוצה קיצונית, מסוכנת, מחרחרת ריב ומדון ומסכנת את שלום העולם.

לקראת הסוף השטן יופיע על הארץ כמביא השלום וגואל האנושות, מלנין, סטאלין, היטלר ודומיהם. אז, הוא גם ישווה בינם לבין המאמינים האמיתיים ותורתם (שהם גם היום מיעוט שולי) ויטען שהם ואלוהיהם פשיסטים כמו היטלר, קיצוניים, גזענים, לאומנים שמפרידים בין עמים ותרבויות ומביאים מוות ומלחמות. אז אנשים ייזכרו בסטאלין ובדאעש וישתכנעו שמדובר באותה סכנה. זו הסיבה העיקרית לכך שהשטן הביא את סטאלין ודאעש לעולם, והסיבה שהוא מלבה את הוויכוח בין שמאל לימין. באחרית הימים אלוהים ייצא להילחם בתקיפות באויביו, דרך נביאים שיקים ודרך אסונות טבע שיביא. אז יהיה עוד יותר ברור לרוב העולם שאלוהים הוא האיש הרע בסיפור והשטן הגואל. לשם השטן מוביל (אם כי הוא לא יקרא לאלוהים אלוהים ולעצמו שטן אלא להיפך).

המטרה היא ליצור שלטון מאוחד ואחיד לכל העולם שידבר בשפה אחת וישליט את עצמו בכוח היתרונות האידאולוגיים הברורים כביכול, כמו גם בכוח הזרוע הבוטה וחסרת הגבולות משכבר הימים. ליצור אינטגרציה בין המוסלמי, הנוצרי, היהודי, הבודהיסטי והחילוני פרוגרסיבי, למחוק את ההבדלים ביניהם, את הטוב או את הרע שהם עושים, למחוק כל מחשבה שיפוטית וכל אמונה בישות שמעל לאדם, למען אחדות, שוויון, חופש, אהבה וכולי. מי שלא יתיישר עם הרעיון הוא אויב האנושות, מחרחר פירוד ומלחמה, אויב הקדמה, אויב האוטופיה ויש לנטרל את השפעתו ההרסנית בכל דרך, גם בדרך לא שיוויונית, לא 'נאורה', לא אוהבת ולא צודקת.

כאן יהיה לשליטי האימפריה אתגר כי הכוחות הפודמנטליסטים, בעיקר האיסלאם האידאולוגי, פחות משתכנע משלום ואחדות ובמקום זה רוצה לראות את ערכי הדת שלו קונים שליטה על העולם. לשם כך שליט האימפריה שיקום (זה הנקרא שוטן המשיח) יצטרך להשתמש בכוחות על טבעיים ולעשות אותות רבים שידהימו את בני האדם. בו בזמן הוא יצטרך לדבר במונחים מעורפלים מספיק כדי לגרום למוסלמים לראות בו את המאהדי שלהם, לנוצרים לראות בו את המשיח הנוצרי, ליהודים את המשיח היהודי, לבודהיסטים את הבודהה החדש ולפרוגרסיבים את הדמות שמקדמת את ענייניהם. כבר היום אני רואים את הברית האדומה ירוקה שמטרתה לטשטש את ההבדלים בין האידאולוגיות ולהכין את הקרקע לשיתוף פעולה. שיתוף הפעולה יהיה ניזון מהשינאה המשותפת לאלוהי ישראל, מהיתרונות הכלכליים של האיחוד ומהעוצמה העל טבעית של השליט, הישויות והכוחות הרוחניים שיעמדו מאחוריו.

על פי הברית החדשה, המערכת השלטונית החדשה הזו שתקום, תפנה את גבה באיזשהו שלב למערב ולמנגנוני השליטה בו שמבוססים על מסחר, עוצמה כלכלית, חיים נוחים ועל ערכי הנצרות הממוסדת. זו המלחמה בין ה'חיה' ל'זונה הגדולה' ששולטת על רומא. השלב הזה החיה למעשה מתנערת מהדי אן איי הרומי- נוצרי והופכת למשהו אחר. עד השלב הזה היא רוכבת על היתרונות וההצלחה של המערב, כמו גם על החזות האידאולוגית הניו איידג'ית, כפי שתארנו זאת למעלה. הצורך להילחם בזונה המערבית ולהשמיד אותה הוא גם כדי ליצור הפרדה ברורה בין האימפריה החדשה והאדאולוגיה הייחודית שלה לבין התרבות היהודית –נוצרית שהולידה את ה'זונה'; וגם כדי להתרצות למוסלמים, שכן רק כשיראו את רומא בוערת ישתכנעו סופית שה'חיה' היא המאהדי שלהם.

זו תורת האימפריה החדשה ותוכניתה. נראה שאלוהי ישראל מניח כרגע לשטן לבנות אותה, כי מטרתו לאפשר את הבחינה: האם התורה הזו מצליחה לעמוד? האם זו תורה שתיתכן? או שהיא מיד מתפרקת ובסופו של דבר לא ישאר גם אחד נאמן לה. זאת כי היא עומדת על יסודות בלתי אפשריים, אבסורדיים, סותרים. אם אפשר יהיה לקיים ממלכה עולמית כזו עומדת ומתפקדת ולהשאיר את אלוהי ישראל בחוץ, אזי, השטן ינצח את אלוהים הבורא, יוכיח שאפשר ליצור דרך חלופית לו, דרך שבה אלוהים הבורא כלל לא נחוץ.

על ידי כינון אימפרית הברזל והחרס אחת משתי התורות תוכח כסותרת את המציאות. והרי ידוע לנו שכל מערכת שיש בתוכה סתירות, שעובדת נגד המציאות או כנגד עצמה, לא תשרוד. ניתן לראות זאת גם בעולם הטכנולוגי. מכונה שבה כשלים תכנוניים, והחלקים בו לא עובדים בהרמוניה האחד עם השני, מתנגדים, מתחככים, יוצרים בלאי ושחיקה כתוצאה מהכוחות הסותרים – הוא מכשיר שיקרוס, כלי שאין לו מקום בעולם הנצח אשר הוא העולם הרוחני שמהווה את הסיבה והאפשרות לכל השאר להתקיים.

נפילת אימפרית השטן האחרונה תתרחש כי השטן לא יצליח לקיים אותה, להחזיק את האחדות ואת נאמנות אנשיו ולכן יצטרך יותר ויותר להחזיק אותה בכוח הזרוע ובהשלטת טרור. רק לאחר שהוכח כי נכשל אלוהים יבוא לטאטא אותו מעל פני האדמה. אז הוא יקים את הממלכה שלו, על פי התורה והערכים שפרסם זה מכבר. האימפריה הזו תתקיים אלף שנים כדי להציג את האנטיתזה לשטן, את התכנית המקורית של אלוהים, וכדי להדגים כיצד היא כן עובדת וכן תיתכן. אז, בתום אלף השנים יתקיים המשפט הגדול שבו יוכרע מי מהדרכים נכשלה. התוצאות והעובדות בשטח אמורות להיות חד משמעיות כך שלא יהיה אחד שיוכל להתווכח.

מלכות השטן המעורבת (ברזל וחרס) ניכסה לעצמה ערכים שאינם מתישבים בהרמוניה עם תורת הכאוס והחושך, לכן החופש בתורת השטן הפרוגרסיבית הוא לא באמת חופש אלא כאוס שנותן אשליה של חופש וסופו אלימות נוראה, גרועה משעבוד. השלום בתורה הזו הוא לא באמת שלום אלא מצב כפוי של אי לוחמה שמוחזק בכוח האחידות הרובוטית, לא בכוח הוורסטיליות היצירתית שמוצאת את הדרך לשלב את החומרים השונים בהרמוניה, וכך גם האחידות הרובוטית מתפוררת במהרה. האהבה שם איננה באמת אהבה כי אהבה אמיתית היא איחוד הרמוני של ניגודים ולא כמו בתורה הפרוגרסיבית שמאפסת את כל השונויות והופכת אותם לאותו מרק אחיד וטפל. כך אי אפשר לדבר על אהבה אלא על אוטומציה שבה הפרטים מתוכנתים באופן אחיד כאשר התכנות האחיד לא יכול להחזיק את העולם מתפקד. והרי כל אדם יכול לבחון כך את ערכי התנועה הפרוגרסיבית ולראות ששום דבר לא נדבק שם, הכל מוחזק באופן צבוע ומלאכותי, בעזרת עיוותים ועובדות מומצאות שכולם מולחמים יחד בעזרת היפנוזה ותצוגת אותות על טבעיים, אך אין להם היתכנות במציאות.

לכן אין ספק שמלכות השטן לא תעמוד. כמו הדמות בנבואת דניאל, שכפות רגליו עשויות מברזל מעורב בחרס והן קורסות כשמופעל עליהן לחץ, כך האימפריה החדשה תקרוס. כשכפות הרגליים יתפוררו הדמות שמעליהן תיפול ברעש גדול ותהיה לאבק שיעלם כלא היה מעולם. הדמות הזו מסמלת את ההסטוריה האנושית, הסטוריה שמשקפת את ממלכת השטן שעלתה עם נפילת האדם בגן עדן, ראשה זהב (מלכות פרס), חזה כסף (מלכות יוון) וכולי.

פרק ג': הכרותי האישית עם האימפריה והשדים שמנהלים אותה

עד כאן התשובה לשאלה האם אימפרית הברזל והחרס יכולה לעמוד מהזווית הפילוסופית והתאולוגית. יחד עם זאת חשוב לי גם לבחון את השאלה מזווית החוויה האישית שהיא זווית סוביקטיבית, אבל יש לה משקל. ניתן להתבונן למשל באנשים שמובילים את המהפיכה הפרוגרסיבית ודרכם על הכוחות הרוחניים שעומדים מאחורי זה. הכוחות הרוחניים שמאחורי התנועה (בקיצור אני קורא להם שדים) הם אפלים תמיד, מאוד 'לא נחמדים', אין בהם כל אור, אהבה, חופש או שלום למרות התחפושת שהן עוטים על עצמם. ולמרות שהתנועה הפרוגרסיבית או תנועת ההיפיס או הניו איידג' (אלה הבונים את האימפריה החדשה) מדברים ללא הרף על אור, אהבה, שלום וכולי.

מי השדים הללו? מה טבעם ואילו איכויות יש להם? שוב, אני יכול להשיב על שאלות אלה גם מנקודת ראות חוויותיי הסובייקטיביות.

ובכן, מעבר להיכרות עם אינספור השדים שאני מוצא צמודים לאינספור בני האדם שמתהלכים על פני כדור הארץ, הכרתי בעבר שדים עוד הרבה פחות נחמדים. אלה היו האינקוויזיטורים שלי שפעלו בי במשך שנים. לצד האינקווזיטורים, הכרתי שדים בדרגות הגבוהות שמחוללים את אשליית הקסם של אימפרית הברזל והחרס, מאחר ובמשך שנים תרגלתי את תורות המזרח כזן בודהיסט. מה שמשך אותי לתורות אלה הוא אותו קסם שקשור ישירות לאותן ישויות רוחניות גבוהות. התנסיתי באותן חוויות של התלהבות אמונית אדאולוגית, אותה הבטחה מרגשת לחירות, למפגש עם משהו רחב ואינסופי, ההבטחה להרמוניה ושלום שמתוכם נולדת האהבה הגדולה שהיא מקור כל הדברים. באותו זמן, לא הייתי מודע לקשר שבין האינקווזיטורים שהכרתי לבין הישויות הגבוהות שלובשות תחפושת של אור. לקח לי זמן רב להבין ששדים אלה שברמות הגבוהות, שייכים בעצם לאותו אדון ולאותה מערכת כמו אלה שבילו את כל זמנם ומרצם בלענות אותי עינויים קשים.

אצל השדים האידאולוגים, החירות שכביכול יש שם איננה באמת חירות אלא כניעה לחולשות, לחושך ולכאוס. את המקום של הכאוס (שהוא מוות) אפשר לפרש גם כמקום של חופש אך החושך הכאוס והכניעה לחולשות הם אלה שהביאו את האינקוויזיטורים ונתנו להם לגיטימציה לפעול. השדים שברמות האידאולוגיות מציירים את השקט כמקום של שלמות ושלום, אך לא מציינים שהשקט שמדובר עליו ואותו אפשר לפרש כשלום הוא שקט שמתוך הדבר הריק ולא הדבר המלא. הריק הזה שהם מציירים הוא תהום – למעשה מוות, שם יש כאילו שקט וכביכול שלום. יש לציין כי תרגילי מדיטציה, השקטת ההכרה וחיי פרישות, אינם כשלעצמם דבר רע אלא שבתורות המזרח יש מאחוריהם מטרות ואדאולוגיות רעות.

זאת לעומת אלוהי ישראל שהשקט והשלום אצלו מסומלים בשבת. בשבת אכן יש שקט ושלום, ואפשר ואף רצוי להשתמש שם בטכניקות של מדיטציה, התבוננות, השקטת ההכרה וחיי פרישות לזמן קצוב; אבל דברים אלה מגיעים לאחר ששת ימי מעשה למען ה'יש' ולמען ה'טוב'. כמו בבריאת העולם בבראשית, מקבלים את פרי השבת לאחר שעובדים, כי כל פרי הוא תוצאה של עבודה ומעשים ולא תוצאה של פאסיביות שלא יכול להיות לה פרי (השטן מקדם לא רק פאסיביות אלא גם גניבה ורצח ששם אותו עיקרון של קבלת פרי בלי לעבוד). כשעושים מעשים והמעשים טובים כמו מעשי אלוהים בששת ימי הבריאה, אזי השבת מביאה את השלום האמיתי, הנצחי והבלתי נגוע. כך העבודה והמנוחה משולבים בהרמוניה, כמו ה'יש' וה'אין', השמים והארץ, ואלה מזינים ומשלימים זה את זה.

הכוחות הרוחניים המתנגדים (השדים) מציירים כי מתוך אותו שקט ושלום צומחת אהבה גדולה ואכן, מתוך השקט והשלום האמיתיים צומחת האהבה כי מדובר בשקט ושלום פעילים, בונים. במקום שאין מעשים, אין טוב ואין רע, שהכל יחסי והכל אשליה, ומה שקובע בסופו של דבר הוא מי יותר חזק איך תתקיים אהבה? ואיך זה פתאום ה'אהבה' או ה'תודעה הקוסמית' מסווגים כאמת עליונה אם הכל אשליה והכל סובייקטיבי? לכן מדובר במילים ריקות, בהבטחות שוא, בהיפנוזה שמבטיחה דרך קלה ונעימה כביכול (אין ששת ימי עבודה) לקבלת דבר שכל אדם בעמקי ליבו כמה אליו.

נסיון זה בתורות המזרח, בו העמקתי שנים, חשף בפני את מנהיגי השדים ברמות הגבוהות, המתהדרים בערכים גבוהים כביכול ומפעילים על בני אדם כוח משיכה גדול, אך בסופו של דבר ראיתי את פרצופם האמיתי אשר הוא כפרצופו של אותו נוכל המנסה למכור מוצר נחות על ידי עטיפתו במילים יפות. בסופו של דבר, מה שמסגיר את הנוכלים (ואת מנהיגי השדים) הוא העובדה שאין להם יכולת לפרוט לפרטים קונקרטיים את הדבר הכללי הכביכול פנטסטי שהם מציעים.

דרך נוספת שבה אני מתוודע באופן אישי לשדים ודרכם לאימפרית הברזל והחרס היא דרך האינטרנט והפרסומים הרבים על מפגשי בני אדם עם כוחות רוחניים וגם עם חייזרים. אם כי יש להפריד בין השניים, בין הכוחות הרוחניים שנקראים שדים לבין חייזרים, שכן טבעם של שני אלה שונה.

חייזרים הם שדים שלובשים גוף חומרי. מדובר כנראה בגזעים היברידיים שנוצרו מזיווג בני אדם עם שדים. העובדה שזיווגים כאלה התרחשו בעבר ומתרחשים בהווה הרי מובאת בכתבי הקודש. החייזרים משמשים כחוליה המקשרת בין בני אדם לבין השטן ובין בני האדם לשדים חסרי הגוף החומרי. הגזעים החייזריים שכל אחד מהם נועד למשימה ספציפית, מחזיקים ביכולות על טבעיות, בטכנולוגיה מתקדמת, ביכולות טלפטיות היפנוטיות וכיוצא באלה. תפקידם ליצור את הקשר עם בני אדם ספורים שנבחרו על ידי השטן, ואלה אמורים להמשיך להשפיע ולהשליט את תורת אימפרית הברזל והחרס על בני אדם נוספים שינהלו ויהיו אנשי מפתח במרכזי הכוח בחברה האנושית. ההיררכיה, אם כן, הנהוגה באימפריה היא זו, מהגבוה לנמוך: 1.השטן, 2.השדים הבכירים חסרי הגוף החומרי, 3.השדים הזוטרים והחייזרים בעלי הגוף 4.הבודדים מבין בני האדם שמנהלים קשר ישיר ורציף עם השדים והחייזרים והם מנהלים את הקשר עם אנשי המפתח בחברה. 5.אנשי המפתח בחברה שמנהלים את הגופים ששולטים בתחומי החיים השונים (מסחר, בריאות, תקשורת, מחקר, חינוך, גופים פוליטיים וכולי) והם ממודרים מלדעת את כל מה שמתרחש מעל ראשיהם ויודעים רק את אותם דברים הנחוצים כדי לפתות או להפחיד אותם. 6.המון העם הפשוט שממודר לחלוטין מלדעת אמת כלשהי על אימפרית הברזל והחרס אך משמש בעבורם משאב בלתי מתקלה לניצול.

לגבי אותם בודדים שמכירים את החייזרים אישית, (הכוונה לאלה שהשדים מנהלים איתם קשר, לא אלה שמכירים אותם כי אלוהי ישראל חשף את פרצופם בפניהם על מנת שימנעו מהקשר) הפיתוי לגביהם הוא בדרך כלל  לזכות בכוחות על טבעיים כמו גם בעושר, כוח, נשים וכולי. האיום לצד הפיתוי הוא: לאחר שכרתת ברית עם השטן אתה לא יכול לצאת, אם תפסיק לשתף פעולה תמות ביסורים ותראה את יקירך מתים.

לגבי הגופים המהווים מוקדי השפעה עולמיים: בפוליטיקה, בחינוך, בבריאות, בתקשורת, באקדמיה, באמנות, הפיתוי הוא: תקבלו מהחייזרים טכנולוגיות מתקדמות, כוחות, קשרים עם שאר הגופים העולמיים, אנחנו יכולים לסדר כל דבר בעבורכם אם תשתפו פעולה. אם לא תשתפו פעולה העולם ייפול למלחמה עולמית, ארועים אפוקליפטיים יתרחשו, שינויי אקלים, מגיפות, המפעל שלכם יקרוס, המדינה תקרוס, נחשוף לעולם את הסודות האפלים האישיים שלכם וכולי.

החייזרים ללא ספק קיימים והם מושכים בחוטים. לא רק כתבי הקודש מעידים על כך אלא גם אלפי עדויות. ניתן למצוא את אלה באינטרנט ובספרים ולא ניתן לבטל את כולם.

יחד עם זאת אינני אומר שכל העדויות הללו או אפילו רובן נכונות ומהימנות, יותר נכון יהיה לומר כי כמעט בכל המקרים העדויות אינן מדייקות או ממש שקריות. הסיבה לכל כך הרבה דיסאינפורמציה בנושא היא שהחייזרים ומנהיגיהם מכניסים בכוונה למערכת אינספור סיפורים מומצאים או שאמינותם בספק או שהאדם שחווה אותם מתפתה להגזים או למנף אותם לצורך תועלת אישית, או שהוא מאויים, מסתתר, מפחד ולכן עדותו מעוותת. יחד עם זאת עצם זה שיש כל כך הרבה דיסאינפורמציה מראה שיש מישהו שפועל כדי לטשטש את העקבות ולעוות את האמת.

נשאלת השאלה, אם רבים מהעדויות הוא שקרי או מעוות כיצד אנו יכולים להסיק מסקנות אמיתיות מהם? ובכן, קודם כל ידוע כי בד"כ יש בשקרים גם מידה של אמת. כאשר בני אדם מסגירים את האמת בזמן שהם משקרים, הם עושים זאת לעיתים במודע וברוב המקרים בלי שהתכוונו לזה. אצל שדים וחייזרים שהם ישויות מתוחכמות בהרבה, הדבר נעשה במודע, מתוך אותו צורך שהזכרנו לערבב את השקר באמת. ואולם ניתן לחלץ את האמת מתוך השקרים. חילוץ כזה הוא כמובן לא כוונת השדים, ואולם כפי שציינתי, בטכניקה זו של עירוב אמת בשקר יש סיכונים ואלה מובנים בתוך ממלכת הברזל והחרס, והם גם נקודת החולשה שלה – אחד הדברים שיביאו לחורבנה.

כדאי לשים לב שממש בכל העדויות על מפגשי חייזרים, גם אלה שחשודות בהטעיה מרובה או מועטה, וגם כאשר מי שמספר את עדותו מרעיף מילים טובות וחיוביות על החייזרים שפגש, החייזרים מתגלים כיצורים שכופים את עצמם ורצונם. לרוב מדובר באיזה סוג של חטיפה, או כאשר נשללת מהאדם יכולת התגובה, או שמופעל עליו לחץ פסיכולוגי כבד. ברוב המקרים האדם מאבד את הזיכרון לגבי האירוע ונזקק לשנים או עזרת מומחים כדי לשחזר. החייזרים בדרך כלל מבצעים פעולות פולשניות בלי לבקש רשות, בלי להסביר, ובמקרים הבודדים שבהם הם מסבירים, ההסבר מלא בחורים וברור שיש שאלות שלעולם לא יזכו לתשובה מסודרת. המסקנה הברורה מתוך אלפי עדויות אלה היא שאלה לא יצורים חיוביים.

החייזרים גם אינם יצורים תקשורתיים וממעטים לענות על שאלות. במקרים המועטים בהם הם כן מנסים להציג מראית עיין של תקשורת פתוחה, כל האירוע נראה כהעמדת פנים והצגה מתוכננת מראש. הם יבחרו מראש ובקפידה את אלה שאיתם ידברו, לא יענו על כל השאלות אלא על אלה שהוכנו על ידם מראש ונועדו להינדוס תודעה ושטיפת מוח. שאלות פלוס תשובות וחוויות רבות הם פשוט נוטעים בראשי האנשים שביקרו אצלם באופן טלפטי והיפנוטי. את אלה הם עושים גם בעזרת הרדמה, מחיקת הזיכרון, התערבות בפעילות המוח ובמערכות הגוף השונות.

ניתן לראות למשל כי אחת השאלות שכמעט לעולם לא נשאלת היא: האם יש אלוהים ואם יש מיהו? כל אחד מוזמן לעשות מחקר לרוחב האינטרנט ולבדוק האם החייזרים בכלל מאפשרים או עונים ברגיל על שאלות ובמקרים שהם כן עונים, האם נשאלו שאלות כגון אלה? אני מצאתי, מתוך המחקר שעשיתי, שהיה מספר בודד של פעמים שבהן הם נשאלו שאלות מסוג זה, ובמאה אחוד של המקרים הם התחמקו מלענות. פעם אחת בלבד שמעתי עדות על כך שנשאלו בפירוש האם יש אלוהים והם ענו:… שזה לא מסמכותם לענות…

מפגש נפוץ של בני אדם עם חייזרים הוא מפגש עם גזע חייזרים נמוכי קומה אפורים.(GRAYS)  האפורים האלה לא מתקשרים ודומה שהתנהגותם רובוטית ואולם בדרך כלל יש שם גזע נוסף גבוה יותר שיוצר תקשורת. החייזרים הגבוהים מזכירים לאורך העדויות את מחלקת יחסי הציבור והתדמית של איזו חברה שמבצעת פשעים נגד האנושות ומעסיקה 'מומחי תקשורת' שיפזרו מסך עשן. אנשי התדמית הללו פתטיים, מגוחכים, לא משכנעים.

ערוץ אינפורמציה נוסף שיכול לשפוך אור על פעילות השדים בעלי הגוף (חייזרים) על פני כדור הארץ לאורך הדורות, הוא ההסטוריה הכתובה וזו המועברת מדור לדור על ידי עמים ותרבויות מכל רחבי הכדור. עמים ותרבויות אלה מעידים על גזעים שונים של 'אלים' שירדו מהשמים ופגשו אותם פיזית, על מנת להנחות אותם, להעניק להם טכנולוגיות מתקדמות וכולי. על פי עדויות אלה, המפגשים עם ה'אלים' הם שיצרו את הדתות והפולחנים שלהם, את ההסטוריה שלהם ואפילו (כך נטען לעיתים קרובות) שהם יצרו את בני האדם על ידי מניפולציות גנטיות. לכל השקרים הללו יש שורש אמת: הם לא אלים אלא מקורם במלאכים שמרדו ונפלו, הם אכן יצרו קשר עם עמים שונים אך כדי לקנות עליהם שליטה על ידי שוחד טכנולוגי, הם לא באו מגלקסיות רחוקות אלא שמקורם במימד הרוחני (שאפשר לקרוא לו גם 'שמים').

דןגמא זו ממחישה כיצד על ידי בדיקת הסיפורים המיתולוגיים השונים, טיב ומהות הפרקטיקות שנוצרו לעבודה ולפולחן, האידאולוגיה שמקודמת מאחורי הדברים, תאורי המפגשים הקדומים וכולי, ניתן להגיע לאמת. אנו מצליבים את המידע מתוך מיתולוגיות העמים למידע שקיבלנו מכתבי הקודש ולמידע מעדויות אנשים על מפגשיהם עם חייזרים, ורואים היכן הסיפורים תואמים או משלימים. וזאת כמו שעושים כשמפענחים מקרי פשע – שואבים מידע מהעדים השונים, משווים בין העדויות ומנתחים את המניע של כל אחד מהם כדי להבין היכן הוא משקר והיכן הוא מערבב לתוך השקר פרט אותנטי. כך ניתן לבנות קלסתרון שלם של האירוע שחוקרים.

כך ניתן גם להבין שהחייזרים פועלים כיד הפיזית המבצעת שיש לשדים בין בני האדם. כאמור, הם כמעט ולא מתקשרים כי אין להם את הקישורים לכך ולכן הם מעוניינים בקשר ענייני ועסקי עם כמה שפחות אנשים כדי לא להיחשף. הם יבחרו בקפידה את אנשי הקשר שלהם, ואלה יהיו ספורים, כאשר רוב המנהיגים הפוליטיים, ראשי התאגידים, ראשי הארגונים הרוחניים, האמנים הבכירים וכולי לא מכירים אותם אישית, בטח לא לעומק. החייזרים אמנם יארגנו איתם מפגשים אך אלה יהיו ספורים ומאוד מעורפלים שישאירו בלב הצופים יותר שאלות ובלבול מאשר תשובות.

יחד עם זאת החייזרים חושפים עצמם ללא מעט אנשים פשוטים מהשורה ומטרות ההחשפויות הן שתיים: הראשונה היא פרקטית, הם מעוניינים לבצע מחקר על בני אדם כדי להבין כיצד אפשר להשפיע עליהם, להפנט, ליצור או למחוק זיכרונות, לשנות מצב תודעה, זווית ראיה, להתערב בכימיה והביולוגיה של המוח, מערכת החיסון, המערכת המינית והגנטית כדי להעמיק את שליטתם וכדי לקדם את תוכנית יצירת הגזעים ההיברידיים שלהם, למצוא נשים פונדקאיות שיילדו יצורים היברידיים חדשים וכולי.

בנוסף, כנראה שגזעים חייזריים שונים גם זקוקים לרקמות וחומרים ביולוגיים כדי לשרוד פיזית. החייזרים לא עושים את אלה למנהיגים, האמנים וראשי התאגידים שאיתם הם עושים עסקים כדי לא ליצור אצלם התנגדות מיותרת, הם עושים זאת לאנשים פשוטים שנמצאו מתאימים. המתאימים הם אלה שיש במשפחתם היסטוריה להחשפויות והיסטוריה של קבלה וכניעה לחייזרים. בנוסף החייזרים דואגים לסתור ולבלבל את עדויות אותם אנשים שכן מעזים לספר מה עבר עליהם ודואגים לגרום לאנשים מסויימים שלא פגשו אותם, להתבלבל ולדמיין כאילו פגשו, או לגרום להם להמציא סיפור שלא היה מתוך רצון לזכות בתשומת לב או פרסום. העדויות השקריות עוזרות לטשטש את עקבות האמיתיות ולגרום לאנשים לחשוב שהכל מומצא או מדומיין. שים לב בנוסף שהעדויות מכל הסוגים לא מגובות בצילומים ברורים או הקלטות קול כי החייזרים שולטים בדברים הטכנולוגיים, בחשמל באלקטרוניקה וכולי. שים גם לב שבכל מפגש מיד יופיעו אנשי מימשל שידאגו לטשטש ולהעלים עדויות.

זהו לגבי החייזרים שכאמור הם סוג מסויים של חיילי אוייב. אני מפרט לגביהם כי יש להם תפקיד מהותי באימפרית הברזל והחרס המתהווה, הם המושכים בחוטים ואלה שבונים בפועל את מלכות השטן וחשוב להכיר אותם.

מלבד העדויות הרבות עליהם יש גם עדויות של אנשים שטוענים שפגשו כוחות רוחניים עליונים. כאמור הכוחות הרוחניים (שדים ללא גוף פיזי) שונים בתכלית מהחייזרים. כאן נפוץ לשמוע על אנשים הטוענים שכביכול פגשו את אלוהים, מלאכים או את המשיח. גם כאן יש המוני עדויות שקריות ומעוותות כמו עם החייזרים, ואולם בניגוד לחייזרים, יש כאן שפע של אינטראקציה ותקשורת, מענה על שאלות כולל השאלות לגבי אלוהים ופרשנות תאולוגית מפורטת. בניגוד למפגשי החייזרים יש כאן גם חיבור רגשי עמוק, תיאורים על אור, אהבה, ריפוי, שינוי חיובי שעובר על המתנסים וכולי.

מכאן ברור כי לשדים ברמות הגבוהות יש יכולות שלחייזרים אין. החייזרים הם באופן ברור יצורים 'לא נחמדים', חסרי לב, נצלניים, מאיימים וכולי. הם לא מפותחים במיוחד רוחנית אבל מפותחים מאוד ביכולת החשיבה הטכנולוגית וביכולת הפעלה של יכולות שלנו נראות כעל טבעיות. אינני אומר בזאת שהשדים ברמות הגבוהות הם כן 'נחמדים'. הם גרועים מהחייזרים ואולם יש להם יכולות רוחניות מפותחות ויכולת להתחפש למלאכים של אור, זאת על מנת לקדם את ערכי אימפרית הברזל והחרס שמבוססת גם על ערכים שיובאו מממלכת האור.

ההבדל בין חייזר לשד ברמה הגבוהה, מבחינת יכולות וכוחות רוחניים, מזכיר את ההבדל בין אדם ומלאך. האדם מוגבל מבחינת יכולת רוחנית ולמלאך יכולות רוחניות מרחיקות לכת. יחד עם זאת ההשוואה לא מדוייקת כי המפגש עם חייזר מזכיר מפגש עם מחשב או רובוט בעל אינטליגנציה מלאכותית גבוהה (AI) וזאת בניגוד לבני אדם שלמרות המוגבלות שלהם ניתנה להם יכולת להרגיש, לאהוב, להאמין, להפעיל מוסר ומצפון – החייזרים חסרים יכולות אלה. החייזר יכול להרשים אדם כמו שמטוס קרב למשל יכול להרשים. מטוס קרב הוא מכונה רבת עוצמה עם יכולות טכניות גבוהות בהרבה משל כל אדם אבל הוא חסר כל יכולת להרגיש ולחשוב מעבר למה שתיכנתו אותו.

החייזרים לוקחים את שבוייהם לתוך איזו מציאות מקבילה, אך זוהי מציאות שנמצאת עדיין במישור הארצי. לעומת זאת המפגשים עם השדים ברמות הגבוהות נעשים במישור הרוחני וזה קורה במקרים מיוחדים. במקרים מיוחדים אלה הוא יכול להילקח לשם על ידי אלוהים או על ידי שדים. על מנת ש'לקיחה' כזו תתרחש יש צורך. אחד המחוללים של נסיבות יוצאות הדופן שיכול להביא למפגשים כאלה מצד אלוהי ישראל הוא צום תפילה ואמונה ממושכים ועקשניים. מצד השדים אחד המחוללים הוא שימוש בסמים ביחד עם הכנה פסיכולוגית מתאימה. נסיבות אלה מתקיימות גם כאשר אדם נפטר ועוזב את גופו, אז הוא פוגש את העולם הרוחני (את אלוהים או את השדים). אז, במקרים שבהם האדם חוזר לגוף (כשהוא חוזר לחיים זו תופעה שמוכרת כאירוע NDA ) הוא גם יכול לדווח ולספר מה ראה וחווה.

בעולם הרוחני האדם יכול לחוות בצורה ברורה את האיכויות הרוחניות שיש לשדים ואיכויות אלה כפי שהוסבר יכולות להיות 'אור' 'אהבה' 'תכלית' וכולי שאותם הם מנחילים כחלק מטכניקת הערבוב וההטעיה. העניין הוא שלבשר ודם, בשל חולשתו הרוחנית המובנית, אין יכולת להבחין בין איכויות כאלה שמגיעות מאלוהי ישראל לבין אלה שמגיעות מהשדים בדרגותיהם הגבוהות ביותר. לכן המוצא היחיד שיש לאדם, אם איננו רוצה להיות מוטעה, הוא לקבל הדרכה ויכולת הבחנה מאלוהי ישראל, שיחשוף בפניו ויגלה לו את האמת מאחורי כל התרחשות ובדרך כלל יתערב ויגן על המאמין מפני מפגש רוחני עם שדים.

מי שכל חייו מבקש (גם אלה שמבקשים זאת 'כאילו' בעקיפין) את קרבת השדים ולכן אוהב את החושך, כאשר יגיע למפגש כזה, לאחר המוות, או כתוצאה משימוש בסמים או התקדשות לשטן ופעולות של דבקות, לא יוכל לדעת את מי מהצדדים הוא פוגש, הוא יוטעה ולעיתים יספר שראה את האור, את אלוהים, התמלא באהבה הנצחית, חווה מציאות של שלום, הבין את התכלית הקיום וכולי. הוא יעשה זאת בדרך כלל בבלי דעת ואולם בכך ישרת את השדים. רק מי שדבק באור לאורך חייו, אוהב את האור באמת וגם יודע לקרוא בשם אלוהים, לא יוטעה. עצם היכולת שהאדם מקבל מאלוהים לדעת מי משפיע עליו באופן רוחני, ימנע ברוב המקרים 'לקיחה' או מפגש ישיר עם שדים או חייזרים וזה יחסוך מהאדם את החוויה המאוד הרסנית הזו.

האלוהים הוא הישות היחידה הנושאת את האור באמת. הוא כשמש מקור האור. שאר הדברים יכולים לשקף משהו מהאור הזה, כל אחד בצבע ובצורה המיוחדת לו, בהתאם לטבעו. כך משתקפים דברים מכוערים – כאשר האור עובר דרך פריזמה מכערת – או יפים, טובים או רעים, או שמשתקפים דברים שרק נראים יפים ופנימיותם מכוערת על ידי אלה שטבעם לגנוב את הדעת. השמש הרוחנית האמיתית, בסופו של דבר חושפת לאור את טבעם של כל הדברים ומי שמתחבר לשם יכול לראות.

אחד הדברים שבכל מקרה כדאי לשאול אדם שטוען למפגש רוחני וטוען לדבר בשם אלוהים או מלאכים או ה'אמת', הוא: האם אתה מכיר את אלוהי ישראל, את שמו, את דרכו, דבק בדרכו ונאמן לה? אם התשובה חיובית אז העיוות יהיה מועט ויתכן שאכן נפגש באופן כלשהו עם אלוהי ישראל. מי שמכניס לתיאור מסרים ואלמנטים מתורת השטן החלופית, נפגש עם השטן ולא עם אלוהים, לא משנה עד כמה התיאור חדור אמונה התלהבות ושכנוע פנימי לגבי ההוד וההדר, האמת, האור שחווה וכולי.

את תורת אלוהים לעומת תורת השטן הצגנו פה למעלה דרך התיאורים וההסברים על מלכות הברזל והחרס (כמו גם במאמרים רבים נוספים), ואולם הצגה זו איננה מספקת כפי ששום הצגה מילולית או כתובה אינה מספקת. את תורת אלוהי החיים צריך לשמוע ממנו באופן אישי ואז גם יתבהר ההבדל בינה לבין תורת השטן. יחד עם הנאמר יש לציין שרוב מי שנפגש עם אלוהים באירוע NDA או אפילו רוב המאמינים שמקבלים ממנו מסרים דרך רוח הקודש, מעוותים את הדברים. זוהי בעיה קשה שאלוהים צריך להתמודד איתה וגם בגללה הוא ממעט לדבר, ממעט להתגלות.

פרק ד': כיצד בכל זאת האדם המאמין על ידי זווית ראייתו הסובייקטיבית אישית תורם למלחמתו של אלוהים באימפריה?

נשאלת השאלה, מאחר ויכולתו של האדם להבחין ולהבין לעומק את העולם הרוחני היא כל כך מוגבלת  והוא צריך את אלוהים שיוליך אותו באופן צמוד (וגם אז, כאשר אלוהים מנסה להוליך אותו, ברוב המקרים האדם מעוות את דבריו ומפרש אותם לא נכון), מה בכל זאת אפשר לעשות? לשם מה האדם מתקיים בעולם הזה? למה הוא חשוב ובמה מסייע? לאור נטייתם לעוות, האם המאמינים יכולים בכלל לסייע במלחמה נגד אימפרית הברזל והחרס, ואם כן כיצד הם אמורים לעשות זאת כאשר הם כה מוגבלים?

ובכן, מעניין להבחין כי חולשת האדם איננה בהכרח הבעיה (הבעיה היא במקום אחר), להיפך, חולשה זו נוצרה בכוונה כי היא חלק מהפתרון. האדם עומד בקצה השרשרת, החווה את תוצאות הדברים וההתממשות שלהם, הוא חלק בלתי נפרד מהתממשות זו. האדם בכלל והמאמין בפרט נועדו לראות את הדברים מנקודת הראות הספציפית\ סוביקטיבית\ מוגבלת של העולם הגשמי – שם הדברים מתגשמים או מתממשים.

נקודת מבט זו היא בהכרח מוגבלת כי היא ממוקדת במקרה הפרטי המובחן, המוגדר, הסובייקטיבי ולא במקרה הכללי והעקרוני ואולם יש לאלוהות צורך בנקודת המבט הזו כי היא משלימה את נקודת המבט הרוחנית. נקודת המבט הרוחנית היא מעבר לזמן, למקום, להגדרות הפרטניות והסובייקטיביות של החושים וההגיון הארצי, ורואה את המכלול הסיבה והשורש. נכון שאלוהים רוצה שהאדם יראה גם משהו מהזווית הרוחנית והוא רוצה שהאדם באופן עקרוני יבחר לתת את ההנהגה לו, לדרכו, מצוותיו והדרכתו האישית (ויפסיק לעוות את מה שאלוהים אומר לו לפחות בכך שיפסיק לייחס לעצמו את מה שאין לו), ואולם הוא לא רוצה שהאדם יוותר על זווית הראיה הארצית שלו, כי שם מהותו.

על ידי זווית הראיה הארצית חושית ספציפית אנחנו נכריע בשאלה שסביבה כל היקום סובב: מהי הדרך הנכונה, האם של אלוהים או של השטן? לשם כך אנחנו נמצאים במקום בו הרעיון, הדרך, הפילוסופיה מתממשים, מתגשמים ומראים את פרצופם בפועל. לכן כאן הוא המקום שבו השאלה תוכרע סופית. השטן יודע זאת כמו כן ולכן הוא עושה מאמצים עליונים לקנות את בני האדם לעצמו.

אלוהים מסמל ומדגים את מערכת היחסים שבין ההיררכיות על ידי הטבע, על ידי הצד הנקבי בעולם החי. בעולם החי הזכר בדרך כלל הוא המנהיג והנקבות מונהגות. בהתאם לכך הנקבה עומדת מן הצד, צופה בזכרים נלחמים, ואז בוחרת במנצח להיות בן זוגה. בסיטואציה זו של חיזור ובחירה, הנקבה לא עושה הרבה, היא לא צריכה לדעת את טקטיקות הלוחמה ובסופו של דבר היא לא צריכה אפילו ממש לבחור כי הנסיבות מראות לה את המנצח. יחד עם זאת כל ההתרחשות היא לכבודה. כאשר היא איננה אין טעם במאבק והוא לא מתרחש. היא התכלית, המטרה, הפרס.

בזוגיות האנושית זה דומה ומסמל את אותו עקרון רוחני כמו כן. אם כי הגבר האנושי הסביר, בנוסף למתרחש בעולם החי, מעוניין שאשתו תהיה שותפה פעילה ומודעת לכל פרטי הדינמיקה ביניהם ובלבד שלא תחדל מלהיות נשית. כך הדבר ביחסים עם אלוהים. אלוהים מבקש שהאדם יהיה שותף מודע ואמיתי לכל פרטי הקשר ביניהם, יחד עם זאת הוא מבקש שיישאר אנושי – למרות שלהיות אנושי משית על האדם מגבלות רבות. והרי גם  שימור הנשיות משית מגבלות פיזיות ופסיכולוגיות שונות על האישה בזוגיות. התנהגות הזכרים והנקבות בעולם החי ואצל האדם מסמל את עקרון החיבור בין הניגודים. כשאשה משמרת ומטפחת את נשיותה כלפי בעלה היא משרתת אותו (וכך גם את עצמה בעקיפין), כמעט אפשר לומר שהיא מקריבה את עצמה למענו וזה אקט של אהבה. בכך היא משרתת גם את אלוהים ואת העקרון הרוחני הקוסמי שציינו.

באותו אופן, כאשר האדם משמר את אנושיותו המוגבלת למען אלוהים הוא משרת אותו, מקריב את עצמו למענו. המקור של כל החטא בעולם הוא הפיתוי שהנחש פיתה את חוה כאשר אמר לה שאם תאכל מעץ הדעת תהיה כאלוהים. הרצון של האדם להיות כאלוהים הוא שורש הרע – לא מוגבלותו המובנית. כך גם בתוך המשפחה, אשה שרוצה להחליף את הגבר או להתנשא מעליו מכניסה לשם את שורש הרע שהורס משפחות.

לכן הדרך שלנו לעזור לאלוהים במלחמה כנגד אימפרית הברזל והחרס היא באופן שאשה יכולה לעזור לבעלה כשהוא יוצא למלחמה. אל לה אז לנסות להחליף אותו בתפקידיו, היא צריכה להישאר בבית ושם אין בידה לעשות הרבה מבחינת ניהול הקרב. ואולם מה שאשה מאמינה יכולה לעשות למען בעלה שנמצא בשדה הקרב הוא קריטי, עליון בחשיבותו, וזה להתפלל למענו. שים לב שגם דאגות העולם והפרנסה הם סוג של קרבות שהגברים נועדו להם וגם הקרבות הרוחניים שהגברים המאמינים נקראים להם הם שדות קרב וגם שם עזרת האשה בתפילה היא קריטית ממש.

אומרים שמאחורי גבר מצליח עומדת אשה. אם היא יודעת איך להתפלל בעבורו הוא באמת יצליח. באותו אופן התפילות שלנו למען אלוהים הן קריטיות בחשיבותן. שים לב, מדובר על התפילות שלנו למען אלוהים ולא התפילות שלנו בנוגע לעצמינו, לצרכים, לבעיות וכולי. תפילות אלה כוללות, הלל ותשבחות לו ולדרכו, הצדקה של כל מעשיו, של כל הנסיבות וכל האירועים שהוא מוביל מתוך הבנה והכרזה שהוא זה שיודע את הדרך, שלו הסמכות, שבידו האמת ובידו התשובות, שהוא פועל בצדק ובדרך הכי טובה שאפשר. בצורה הזו המאמין למעשה מכריז ומאשר את הבחירה שלו באלוהים, דהיינו במנצח, וזאת כמו בעולם החי.

גם בזוגיות האנושית, כאשר אשה מתפללת למען בעלה היא למעשה מכריזה על כך שהוא בחיר ליבה, שהוא זה שניצח, שהוא ראוי לאהבתה, לאמונה בו וכולי. אם היא מאמינה אמיתית תפילותיה תתגשמנה. כמובן שגם לגבר צד בעניין וכאשר הוא עושה הכל על מנת להוכיח לאשתו שהוא לא ראוי והוא לא מנצח, הוא מקשה עליה מאוד.

האשה בזוגיות האנושית כמו גם המאמין בזוגיות עם אלוהים הם הצד הארצי והם מייצגים את המציאות, את הממשות הגשמית. כאשר האשה או המאמין רואים ומעידים בפני כל, מי הוא הצד הצודק, החכם, החזק, זה שמציע את הדרך שעובדת, הם עושים את תפקידם ואז אותו נבחר, באמת מנצח. שים לב שכאן מוטלת על כל אשה החובה לבחור בגבר הנכון לפני שהיא מתחייבת כלפיו, אחרת היא נכנסת לצרה גדולה. עליה לבחור בו כאשר היא יודעת להסביר לעצמה בדיוק למה היא סבורה שהוא המנצח, וההסברים צריכים להיות מעוגנים בכתבי הקודש ומגובים על ידי רוח אלוהים.

שים לב: כדי לנצח צריך את שני הצדדים, צריך שהצד הגברי (שמשקף את הגבוה בכל היררכיה) אכן יהיה ראוי ויידע לנצכ, וצריך שהנקבה העומדת מן הצד תאשר זאת, רק אז הגבר ניצח. האשה היא הכרוז, שלט הפרסומת של העולם ושל היקום – "חוֹתֵם התָּכְנִית". כך גם האדם המאמין כלפי אלוהים.

מדובר אם כן בעזרה מאוד משמעותית שאפשר לתת לאלוהי ישראל במלחמתו בשטן, עזרה קריטית ממש. אלוהים לא זקוק לכך שכל, או אפילו רוב בני האדם יתפללו באופן הזה, מספיק שיהיו אלה מעטים, ואולם למענם אלוהים ינצח ויקים את ממלכתו העתידית. ההצדקה שלהם אותו ככל שהיא תהיה עמוקה ואמיתית יותר כך היא תשמש נשק עוצמתי נגד טענות השטן; שכן חסידי השטן – גם כאשר הם הרוב הכמעט מוחלט של בני האדם, לא יודעים להצדיק את מעשי אביהם השטן באמת. בעמקי לבבם הם סולדים ממנו, וההליכה שלהם אחריו איננה כנה ולא אמיתית, אלא בשל נוחות זמנית שבסופו של דבר תתברר כחסרת ממש. והרי כך בדיוק קורה כאשר אשה הולכת אחרי גבר מהסיבות הלא נכונות, כאשר אינה יודעת לזהות ולדחות את הדרך האנוכית המקולקלת שמציעה זיוף ושקר או שמציעה בגידה וסיפוק חושי חולף – אז ה'אהבה' לא תחזיק מעמד וכמו אימפרית הברזל והחרס היא תתפורר לאבק במוקדם או במאוחר.

שים לב שאלוהים לא צריך את אישור האדם בגלל שהוא לא לגמרי בטוח בצדקת דרכו, הוא זקוק למאמין פשוט משום שמלך ללא ממלכה הוא לא מלך. גבר ללא אשה לא יקים משפחה. ההצדקה של אלוהים ומעשיו, אם היא נעשית באמת – כפי שאני מאמין שזה נעשה לאורך מאמר זה – בכוחה לשמש כחותם הסופי לנצחונו וגם לשמש הוכחה שהמאמין הזה ראוי להיות אשתו.

כינינו את האשה או המאמין "חוֹתֵם התָּכְנִית" וזאת על פי הפסוקים בספר יחזקאל כ"ח. שם "חוֹתֵם התָּכְנִית" היה השטן לפני שמרד וגורש ממלכות אלוהים: "בֶּן אָדָם שָׂא קִינָה עַל מֶלֶךְ צוֹר, וְאָמַרְתָּ לּוֹ, כֹּה אָמַר אֲדוֹנָי יְהוִה, אַתָּה חוֹתֵם תָּכְנִית מָלֵא חָכְמָה וּכְלִיל יֹפִי. בְּעֵדֶן גַּן אֱלוֹהִים הָיִיתָ… עַד נִמְצָא עַוְלָתָה בָּךְ. בְּרוֹב רְכוּלָּתְךָ מָלוּ תוֹכְךָ חָמָס וַתֶּחֱטָא, וָאֲחַלֶּלְךָ מֵהַר אֱלוֹהִים וָאַבֶּדְךָ כְּרוּב הַסֹּכֵךְ."

מלך צור הוא השטן שכן מלך צור האנושי לא היה עם אלוהים בגן עדן. שטן זה, מלבד העובדה שהיה יפה חכם ומוכשר (אלה המתנות שאלוהים נותן לאשתו האהובה, כל עוד היא אשתו וכל עוד היא נאמנה ולא בוגדת), נשא את תפקיד האשה או ה'ארץ' ולכן היה חותם התכנית בגן עדן אלוהים. כאמור תפקיד האשה להיות העדה והכרוז לאמיתותה ונכונותה של תוכנית הגבר שלה ובכך היא חותמת את תוכניתו ומאשרת אותה. שים לב שאלוהים אומר ליחזקאל: "בֶּן אָדָם שָׂא קִינָה עַל מֶלֶךְ צוֹר" כי יחזקאל (וכל שאר המאמינים האמיתיים) הם האשה החדשה לאחר סילוק השטן. לכן הם צריכים לתת את העדות לא רק לגבי גדולתו של המלך אלא גם לגבי עליבותם של אוייביו. כשיחזקאל נושא קינה על נפילת השטן הוא מעיד על הכישלון ועל הטרגיות שבמעשיו ומשמש להם כרוז.

צור היתה בזמנו אימפריה שנוהלה על ידי השטן, כיום הגענו לאימפריה האחרונה על פי דניאל הנביא, אימפרית הברזל והחרס. כמו אצל יחזקאל, גם היום ביכולתנו לשאת קינה, להעיד ולהכריז על השקר שבמעשי השטן. חשוב הפירוט, הניתוח וההסבר ההגיוני, לדעת להסביר בדיוק, למה מפלתו בלתי נמנעת ולמה האמת והצדק משתקפים ממעשי אלוהים – זאת משום שאשה חכמה שיודעת להסביר מדוע בעלה מנצח היא המתנה הכי עוצמתית שגבר יכול לקבל. אף אחד לא יכול לעמוד כנגד טענותיה וכל אויביה יבושו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *